רפואת יער היא שם כולל להתערבויות לא-פרמקולוגיות הכוללות מגע ישיר עם הטבע. יתרונות בריאות האדם מחשיפה ליערות משתנים וכוללים יכולת התאוששות כגון הפחתת מת ח ושיפור בריאות הנפש. טיפול ביער, הידוע גם בשם "רחצת יער", הוא או סף של פעילויות ל שיפור בריאות האדם או רווחתו בסביבת יער .יש מגוון לא קטן של שיטות המיושמות לטיפול ביער. המרכיב הקריטי בטיפול ביער הוא ה כרה בסביבת היער, כולל חמשת החושים, אותם ניתן ל שלב עם מדיטציה, הליכה ביער, פעילויות פנאי שונות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
Effect of Forest Therapy on Depression and Anxiety:
ASystematic Review and Meta-Analysis
בדיקה בקוראיה האם יש אפקט לתרפיה ביער על דיכאון וחרדה. יש אפקט מניעתי.
שהות ביער תוך כדי יצירת קשר איתו נמצא במגוון מחקרים כמפחית סטרס פסיכולוגי, ועייפות מנטלית ומעודדת רגשות חיוביים. פחות תוקפנות, שינה יותר טובה, חיוניות ויכולת התאוששות.
מצב רוח טוב יותר, יציבות.
הקשר הישיר אבך בין דכאון חרדה וטיפול ביער לא נחקר בצורה מספיק טובה וברורה, ועל כן המחקר הזה שעושה ריוויו על מחקרים בנושא משנת 1990 עד 2020 רק מחקרים שדורגו A. כדי להראות שאכן יש אפקט מיטיב ליער על דיכאון וחרדה.
שאלות המחקר:
how effective is forest therapy in improving depressive
symptoms and anxiety? And (2) what quantity and quality of evidence is reported
מצאו אפקט משמעותי על שיפור סיפטומים של דיכאון. במיוחד במפגש קצר או יחיד, במיוחד במבוגרים על פני ילדים או נערים ויותר לאוכלוסיה עם אבחון של מצב מנטלי מסויים או מחלות כרוניות על פני אוכלסיה בריאה.
בחרדה הגם נמצא אפקט מובהק, בקבוצה של יום שלם היה אפקט גבוה יותר מאפשר קבוצה של מפגש בודד, האפקט גם טוב יותר כשהקבוצה נמשכת זמן ארוך יותר על פני רצף זמן. וגם כל מפגש ארוך יותר בפני עצמו.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה זו נועדה לסכם את ההשפעות של טיפול ביער על דיכאון וחרדה תוך שימוש בנתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומחקרים כמו-ניסויים. המחקר ניתח 20 מחקרים רלוונטיים שפורסמו מינואר 1990 עד דצמבר 2020, כאשר רובם נערכו בקוריאה. האיכות המתודולוגית של מחקרים ראשוניים מתאימים הוערכה על ידי ROB 2.0 ו- ROBINS-I. התוצאות הראו שטיפול ביער שיפר משמעותית את רמות הדיכאון והחרדה. עם זאת, המחקרים הכלולים חסרי קפדנות מתודולוגית ודרשו יישום גיאוגרפי מקיף יותר. מחקר עתידי צריך לקבוע מאפייני יער אופטימליים ופעילויות שיטתיות שיכולות למקסם את השיפור של דיכאון וחרדה. דיכאון וחרדה הם בעיות נפשיות נפוצות ברחבי העולם, כאשר דיכאון משפיע על כ-300 מיליון אנשים וחרדה משפיעה על 264 מיליון אנשים. מגיפת הקורונה הובילה להשלכות פסיכולוגיות נרחבות, והופכת בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה לחמורות יותר.
הטקסט מדגיש את התפקיד המשמעותי של עצים ביערות, במיוחד שחרורם של תרכובות אורגניות נדיפות ביוגניות (BVOC) כגון לימונן, אלפא-פינן ובטא-פינן. הוכח כי תרכובות אלו משפיעות לטובה על בריאות האדם על ידי הפגנת תכונות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון ונוירו-פרוטקטיביות, כמו גם שיפור התפקודים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים. מחקר שנערך על ידי Lee et al. הוכיח כי שאיפת אוריינטציה ברוש הפחיתה משמעותית את רמות הדיכאון בקרב סטודנטים, בעוד שאלו שלא נחשפו חוו דיכאון מוגבר. בנוסף, BVOC הראו השפעות פוטנציאליות נגד חרדה ונוגדות דיכאון במחקרים פרה-קליניים בבעלי חיים.
הטקסט מדגיש גם את ההשפעות המרגיעות של גירוי מישוש מאינטראקציה עם צמחי יער חיים, שיכולים לעורר פעילות עצבית פאראסימפתטית בצורה יעילה יותר ממגע עם חומרים אחרים. עם זאת, הוא מציין פער במחקר בנוגע למבני היער הספציפיים המייעלים את היתרונות לבריאות הנפש, מה שמעיד על צורך במחקרים עתידיים כדי לחקור גורמים כמו צפיפות עצים, מגוון ביולוגי ועוצמת דילול.
המחקר מדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום הטיפול ביער כדי לחקור את השפעותיו על דיכאון וחרדה. הוא מדגיש את הצורך ב-RCT מחמירים יותר מבחינה מתודולוגית, הפחתת הסיכון להטיה והבטחת עיוור של המשתתפים, המטפלים והמעריכים. המחקר מציע גם לצפות בהשפעות המתמשכות של טיפול ביער לתקופות ארוכות יותר, להעריך זמני חשיפה ותדירות, ולחקור את מבנה היער הטוב ביותר לשיפור דיכאון וחרדה. המחקר מציע גם לחקור אילו פעילויות ושילובים של תוכניות טיפול ביער משפרים ביעילות דיכאון וחרדה, כולל חשיפה לסביבות יער עם כל חמשת החושים, פעילויות פנאי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מדיטציה, הליכה ופעילות גופנית. המחקר גם דורש תיאורים מפורטים של שיטות מחקר ותוצאות לתוצאות מטא-אנליזה אמינות יותר. לבסוף, המחקר ממליץ להעריך מחקרים באמצעות כלים המתאימים לתכנון מחקרים בודדים. הממצאים מצביעים על כך שלטיפול ביער יש השפעה משמעותית על הקלת דיכאון וחרדה, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום זה.
מחקר רוויו על אפקט של טיפול ביער על דיכאון וחרדה
סקירה כללה ממצאים משמונה פרסומים. ביניהם, שני מחקרים המודדים קורטיזול
רמות חשפו הבדלים משמעותיים בין המדידות שלפני הבדיקה ושלאחר הבדיקה בתוך ה-
קבוצות התערבות. בשני מחקרים שהפעילו את Inventory Response Stress, מדד משמעותי
ירידה ברמות הלחץ נצפתה בתוך קבוצות ההתערבות בניגוד לקבוצות הביקורת.
עם זאת, לא צוינו הבדלים משמעותיים במחקרים שהשתמשו בסולם התוצאות המשקם.
בהערכת רמות החרדה והדיכאון, שלושה מחקרים השתמשו בחיובי ושלילי
Affect Schedule, בעוד שארבעה מחקרים השתמשו בסולם פרופיל מצבי מצב הרוח; אף אחד מהמחקרים הללו
הוכיח הבדלים משמעותיים. מסקנות: מכלול הראיות הנוכחי מציע מוגבל
תמיכה בתמיכה בהתערבויות טיפוליות מבוססות טבע כגישה עיקרית להפחתה
מתח, דיכאון וחרדה
Effects of a Forest Therapy Program on Reducing PTSD and
Depression and Improving Mood States in Fire Officers
המחקר הזה נערך כדי לקבוע את השפעת תוכניות טיפול ביער על PTSD, דיכאון ומצבי רוח של קציני כיבוי שנשחקו פיזית ונפשית כתוצאה מ-PTSD שנגרם מעבודה בזירות תאונות דחופות ומזעזעות, כמו גם שעות עבודה לא סדירות עם שעות נוספות ומשמרות.
כתוצאה מניתוח הסקאלות הפסיכולוגיות מהסקר לפני ואחרי ההשתתפות בתוכנית טיפול ביער, נצפתה ירידה ב-PTSD ובדיכאון ועלייה במצבי רוח. זה תואם את התוצאות שהראו כי תוכניות טיפול ביער מפחיתות את ה-PTSD של קציני כיבוי ומשפרות את מצבי הרוח (פארק ואחרים, 2019). זה גם תומך בתוצאות של מחקרים קודמים שהראו כי תוכניות ביערות נופש מפחיתות את הלחץ של קציני כיבוי (שין ואחרים, 2018), ותוכניות ארומתרפיה, טיפול ביער ומדיטציה משפיעות חיובית על הבריאות הנפשית של קציני כיבוי (ג'ו, 2014).
כתוצאה מניתוח השוואתי של התוצאות לפי מאפיינים דמוגרפיים, גילאי 20 ו-30 הראו שיפור רק ב-PTSD ובמצבי רוח, בעוד גילאי 40 ו-50 הראו שיפור מובהק סטטיסטית ב-PTSD, מצב רוח ודיכאון לאחר התוכנית. גילאי 40 ו-50 היו בעלי רמות דיכאון גבוהות יותר לפני התוכנית והראו ירידה משמעותית יותר לאחר מכן. אנשים בגיל העמידה מושפעים מגורמים מרובים כמו מחייה בסיסית, דיור וחוסר הכנה לעתיד.
מחקר קוריאני על השפעת טיפול ביער בגיל הבייביבומר
בעידן ההזדקנות, אנשים הפורשים יחוו שינויים בחוסן ובדיכאון פסיכולוגי. כלכלת החברה הקוריאנית
ככל שדור הבייבי בום, שמוביל את התפקיד המרכזי בתחום החברתי, מתחיל לפרוש, יש עניין גם בחיים שלאחר הפרישה.
זה הולך ונהיה גבוה יותר. במחקר זה, באמצעות תוכנית ריפוי יער המשתמשת בגורמי ריפוי היער של יערות אקולוגיים, דור הבייבי בום
רצינו לחקור את ההשפעות על החוסן והדיכאון של גמלאים. הניסוי נערך על 58 דור הבייבי בום בשלוש קבוצות.
נבדקו הבדלים בין הקבוצות. כתוצאה מכך, הקבוצה שהשתתפה בתוכנית ריפוי היער (FHPG) הייתה קבוצת הפעולה האוטונומית ליער (FHNG)
בהשוואה ל-DLG, החוסן עלה באופן משמעותי והדיכאון הופחת באופן מובהק סטטיסטית.
לכן, ניתן לומר כי יעיל יותר להשתתף בתוכנית ריפוי יער מאשר לעסוק בפעילות יער התנדבותי של גמלאים.
יש לקוות כי תוצאות מחקר זה ישמשו כנתונים בסיסיים למחקר עתידי על חוסן ודיכאון בקרב גמלאים
Effects of Shinrin-Yoku (Forest Bathing) and Nature Therapy on Mental Health: a Systematic Review and Meta-analysis
עשרים המחקרים שנכללו דיווחו כי שינרין-יוקו יעיל לבריאות הנפש, במיוחד חרדה. ניתן לתרגל Shinrin-yoku תוך 15 דקות עד 9 ימים, ולהפחית תסמינים שליליים של בריאות הנפש. למרות שדווחו תוצאות מבטיחות, זוהה סיכון בינוני-גבוה להטיה והטיית פרסום. חלק מהמבנים המרכזיים הקשורים לבריאות הנפש (למשל חמלה עצמית, הוא אוליציה, מחוברות לטבע) לא נחקרו במחקר שירין-יוקו ומנגנוני התועלת לא נקבעו. בנוסף, יש לבחון את משך ההטבות והאופן שבו הם משתווים לגישות טיפוליות מבוססות אחרות כדי שינרין-יוקו יתקבל כהתערבות מיינסטרים.
מסקנות:
- ישנו שיפור מובהק במדדים גופניים של קורטיזול, דופק ותאי T שמצביעים על ירידה בסטרס והשפעה חיובית על הבריאות.
- לא נמדדו אפקטים ארוכי טווח. ישנו אפקט של הטבה ושיפור, לא בהכרח סטטיסטי, במדידה מיידית ישנו שיפור במצב רוח.
- לא הוזכרו סכנות או סיבות לזהירות בנושא של PTSD
- חשוב להגדיר היטב מהו אזור מיוער, וסוגי העצים בו, וייתכן שיש לדבר השפעה על האפקט שמתקבל, שווה לבדוק במחקרי המשך. האינטראציה עם העץ חשובה.
- שימוש בחושים, במיינדפולנס והליכה מדיטטיבית חוזרת על עצמה במחקרים.
- משך המפגש ארוך יותר הראה אפקט גבוה יותר.
- נראה שיותר הנחייה פעילה והכשרה כדי מייצרת התערבויות משמעותיות.
- יש בכל המחקרים חשש להטייה והטיית הפרסום באופן שעלול לשנות את המסקות.
- מניסיוני שאינו משתקף במאמרים אלו אמצעי זהירות והגורם המשפיע יהיה ככל הנראה תלוי בפעילויות שתבחר להעשות בטבע ובאופי ההנחייה, עד כמה טיפולי הוא יהיה, ועד כמה הוא יהיה "אימוני". ככל שתהיה הנחיה לפתוח קושי, ומשך הזמן בבדידות או בנבירה פנימית יהיה גבוה יותר וההנחייה תהיה פחות קרובה ויותר מרוחקת, כך עולה הסיכוי לדיסוציאציה
האם מתאים לטיפול בנפגעי חרדה- אין מניעה, ככל הנראה יביא להטבה בסטרס.
